נפתחים גם לשונות ביננו
במפגשים הראשונים עפנו על הדמיון ביננו.
יש התאמה. מדברים את אותה שפה פחות או יותר. תחומי עניין דומים, יש התאמה פיזית, משיכה…
זה חשוב, ואני מרגישה שזה גם הבסיס לקשר.
ואז… מתחילים לגלות גם את השונות –
בשיחת טלפון שהיתה לנו באחד הימים האחרונים, ביקשתי ממנו ש"יפתח יומן" כדי שנקבע פגישות לשבוע הבא.
יום ראשון- אני פנוייה בשעה הזו והזו..
יום שלישי – יש לי משבצת פה ופה
חמישי בערב יש ככה וככה…
ככה אני, עובדת עם לו"ז
תוך כדי שאני מדברת , עוד לפני שהוא אמר משהו, אני הרגשתי שמעבר לקו הוא זז באי נוחות.
אני לא זוכרת את המילים המדוייקות שלו – אבל זה היה משהו כמו – "הלו, הלו, מה זה הלוז הזה? מה? אנחנו בצבא? שכחת שאני אומן ? אני אוהב לזרום… להיות ספונטני… בואי ניתן לחיים הפתיע אותנו…"
עכשיו הסיטואציה הזו משעשעת אותי,
אבל באותו רגע , חששתי.
"מזתומרת לזרום?
יש לי יומן . לוז שבועי. פגישות.
מבחינתי, אם זורמים, ולא הכנסתי ליומן, יש חשש כבד שלא ניפגש בכלל…"
חשש כבד. ככה הרגשתי.
השיחה הזו הביאה אותי לחשוב שוב על הסיבה שבגינה רציתי להיות בזוגיות :
נכון. ראשית ,להיות ביחד זה כייף.
מישהו לדבר איתו, להתחבק, להחליף מילים נעימות , לקיים שיחות עומק, לבלות יחד…
(ואגב, מי שקרא את הפרקים הקודמים שכתבתי , כבר יודע שיש רגעים שזה גם לא כייף. זה יכול להעיר הבטים גם לא נעימים בתוכנו )
לכן לא ניתן להסתמך רק על "הכייף" הזה כסיבה לקשר.
אז מה הדבר הנוסף ?
בעיניי מערכת היחסים הזו היא הזדמנות לשני הצדדים להתרחב, ללמוד דברים חדשים, להכיר דפוסי התנהלות חדשים ולהיפתח אליהם.
אני למשל, לאחר החשש הקל שעלה באותה השיחה, הרגשתי, שאני ממש ממש אשמח ללמוד את האופיין הספונטני שלו. זה מעניין אותי, זה חדש עבורי, בא לי ללמוד לסמוך גם על הספונטניות, ללמוד איך עושים את זה… בשביל מה בחרתי להיות עם אומן ?
אני מקווה שגם הוא יסכים וירצה להיפתח לדרך הפעולה שלי, שהיא יותר מסודרת, מאורגנת, ומובנית.
מה שיפה הוא, שאין דרך אחת יותר ראוייה או טובה מהאחרת. לשני האופנים יש יתרונות.
וכמה אפשר להרוויח מזה, אם כל אחד יסכים להעשיר את עצמו דרך הפרטנר שלו, וללמוד לסגל דפוסים חדשים, להתחדש….
יש פה טריק אחד קטן – וזה ההסכמה להשתנות. כי הרבה פעמים נוח לנו בדפוס שלנו, ואז אנחנו לא פתוחים לשינוי.
בעיניי זה יכול לעבוד כששני הצדדים פתוחים וגמישים , ואז יכולה להיות זרימה אורגנית כזו, שכל פעם מישהו אחר מוביל והשני מסכים להיות מובל. זה יוצר הפרייה הדדית התרחבות והתחדשות מתמדת.
