בואו נדבר על טוטאליות וביטול עצמי
יכול להיות שיש חלק מכם שמכירים את זה, שנכנס משהו לחיים שלכם, והוא מאד מלהיב…והוא ככה עוקף את שאר הדברים בסדר העדיפויות, ותופס לכם מלא מקום במחשבות, ובהתעסקות…
מי מכיר ?
לי יש קטע כזה. היבט קצת טוטאלי.
וזה מה שקורה לי בשלב הזה של הקשר.
אני והוא מכירים כבר כחודש וחצי. וואלה התקדמנו…
הפסקתי לספור דיייטים 🙂 שזה סימן טוב.
ובכל זאת, כל פגישה עדיין מסעירה, וחדשה, ואנחנו עדיין בשלב של ההכרות הראשונית.
בתקופה הזו אני שמה לב שהראש לי, הלב שלי, והרצון שלי, נמצאים הרבה שם. איתו.
לכאורה, זה נהדר, נכון?
יש קשר ויש רצון…ברכה…
ויחד עם זאת לפעמים העניין הזה עלול לעשות קצת בלגן.
שמתי לב שכשאני מבלה איתו, אני קצת "שוכחת את הראש שלי".
למשל קבעתי פגישה עם חברה, ובגלל שהיינו בתוך שיחה ארוכה – איחרתי לפגישה איתה.
או שאני יושבת בשיעור ופתאם הראש שלי מרחף למחשבות על הפגישה הקודמת שלנו. אוטומטית הנוכחות שלי יורדת. וזה לא בא טוב….
או למשל שהוא מודיע שהוא פנוי מחר בבוקר, ועולה לי מחשבה לבטל את התכניות שיש לי כדי לבלות איתו.
קרה לכם?
אני זוכרת שאחד הדברים שמאד חששתי מהם לפני שנכנסתי למערכת זוגית זה העניין הזה של טוטאליות שיגרור "ביטול עצמי". שאני אהיה כל כך עסוקה במי שאיתי, ואשכח את עצמי, מאיפה באתי ומה חשוב לי.
מראש חששתי מזה, והנה זה קורה לי. סמיילי מופתע.
לאחר שהגעתי באיחור לאותה חברה, הרגשתי לא טוב עם עצמי. הרגשתי שאני רוצה להמציא תירוץ למה איחרתי, וכשאני מתחילה להמציא לעצמי תירוצים, נדלקת לי נורה אדומה.
לאחר המקרה הזה, עשיתי חשבון נפש קטן עם עצמי, ואמרתי לעצמי , שאני לא רוצה להגיע למצבים כאלה.
שאני רוצה לשים גבול להיבט הפנימי שלי שרוצה להיות טוטאלי בקשר.
ומיד לאחר מכן היתה לי הזדמנות לגבות את עצמי.
למחרת בבוקר הוא הודיע לי שהתפנה לו הבוקר , והוא שאל אם אני פנוייה.
אני כבר קבעתי עם הבת שלי ללכת יחד לסרט.
והנה ראיתי את ההיבט, שרוצה לבטל את הכל, ולהיפגש איתו.
זה היה מבחינתי ה"מאני טיים". המאני טיים של הבחירה לשים גבול להיבט הטוטאלי שלי שמבטל את הכל.
ואכן החלטי שעל אף הרצון להיפגש איתו, אני אלך עם ביתי לסרט כמו שתכננו.
זה מתואם לערכים שלי, זה חלק מהאחריות שלי, לא רק כלפי ביתי , אלא גם כלפי עצמי, והשמירה על ההתנהלות הערכית שלי בתוך הקשר.
ומעכשיו חשוב לי להמשיך לשים לב לזה.
